עוד לפני שטסנו בכרטיס חד כיווני ליעד הרילו שלנו, ידענו כי לקראת ציון שנתיים למעבר, נהייה זכאים מאלוהי ההייטק היקרים ל "ביקור מולדת", ונגיע מלאי התרגשות לארץ הקודש בתקופת החופש הגדול (מאוד! …בעצם תלוי את מי שואלים..). חודשים חיכינו, תכננו וציפינו, גם ציפו, תכננו וחיכו לנו זה הגיע, מלא חוויות, קשת של רגשות, משפחה, חברים,

דמיינו חדר מלא מראות, כל מראה וההשתקפות/השקפה שהיא מאפשרת, יש מראות שתרצו לחזור ולראות את עצמכם שוב ושוב כי הן עושות טוב על הנשמה, יש מראות שעושות לכם עצוב או כעס או געגוע או הצפה של אושר או כל דבר העולה על רוחכם. כל המראות נמצאות בחדר אחד, חדר לא גדול במיוחד… ואתם חווים את

הרשו לי לפנק ישר בשורה התחתונה ולהוריד מתח כבר מההתחלה ( ואין מה לעשות באנגלית זה נשמע יותר טוב 🙂 ) – Stop Doing, Start Being! עם כל לימודי האימון, הפסיכולוגיה החיובית ושלל הקורסים,  המעבר שעשינו היה עבורי ועבור כולנו, הזדמנות, אורך רוח, ופניות ל"קפיצה לעומק פנימה" וברגע שאפשרתי זאת –  גיליתי את עצמי ובעצמי ובנו,

היוש ושבת שלום, וואי, וואי, איך שהמן טס והנה אנחנו שני שליש של שנה, בממלכה הקסומה. גם לכם עבר מהר? 🙂 אחרי הפוסט הקודם ( גם אנשים חזקים יכולים להישבר) אבקש לצטט חברה חדשה שלי מהממלכה: " עוד לא הומצא המניאק שהצליח לעצור את הזמן"  – וטוב שכך! הזמן עושה את שלו, מרפא ובעיקר מאפשר

מאחורי הקלעים – במוח שלי: "את באמת הולכת להוציא את הכביסה המלוכלכת שלך החוצה?… את לא חושבת שנכון להתמודד לבד עם הדברים האלו בלי שכולם יהיו מעורבים "… המחשבות שרצו במוח השמאלי כשהחלטתי לכתוב את הפוסט הזה… "מצידי, שכל העולם ואחותו יידע! כתיבה עושה לך טוב והשיתוף…אם המסר יעבור ואולי אולי אולי יעזור /יקל איפשהו,

אני אמא הליקופוטר – תובנה לא פשוטה איתה אני מסכמת 5.5 חודשים בממלכה הקסומה… רגע הסבר….הורות הליקופטר, היא הורות ששמה את הילד במרכז, באופן כזה שלפחות על פי הבנתי, מאפשר לילד להימנע מלקחת אחריות, ע"י העברת האחריות כולה, להורה! יש שטוענים כי הורות מהסוג הזה, היא גורם דכאון משמעותי בקרב הורים…. ועכשיו, ברשותך, אתחיל מהסוף –

היום/מחר (תלוי מתי יצא לך לקרוא את הפוסט שלי) , בכל אופן ב – 18.3,  אני גדלה בשנה ומתחילה את השנה ה- 42 שלי. רגע לפני האיחולים הלבבים לפני שאכנס ל"עובי הקורה" של מה אני מאחלת לעצמי, למה דווקא את זה וידה…ידה…ידה אספר מקרה שקרה לי אתמול וכמו תמיד…כלום לא במקרה!: נוסעת לי בכיף אחרי מסע

" אמא, יש לי הצעת חוק חדשה! כל אישה שיולדת, החל מהילד הראשון שלה, נשארת בבית ומקבלת כסף כמשכורת על היותה אמא"! טל איתן, 13, אחרי חודשיים וקצת כשאמא שלה מתרגלת את הסטאטוס החדש – עקרת בית! עוד יש תקווה למחליפה לביבי  😉  אז אחרי שהחודש הראשון עסק ב "בית" וכלל ביקורים תכופים באיקאה (

כשהשכנים האירנים והקפריסאיים שלך אומרים שאל תהססי ותשאלי/תבקשי כל מה שאת צריכה כשהספרית הטורקייה שלך כבר מחבקת אותך וכשהילדים שלך כ"כ שמחים לשמוע שיש עוד ילדים ישראליים שמדברים עברית זה נשמע לך כמו התחלה של איזו בדיחה טובה אבל, לא! אלו החיים שלך כעת וכן…זה מעלה חיוך על הפנים 🙂 מצפנים מסכמת חודש של פריצת גבולות