FORGOT YOUR DETAILS?

שנה 3 בפתח…ומה רמת המתח?

by / יום שישי, 30 נובמבר 2018 / Published in כללי
שנה 3 בפתח

בדיוק לפני שנתיים
כשפייסבוק הזכיר לי הבוקר (כאילו ששכחתי :-))
כי לפני שנתיים  – 30.1.16, עלינו כולנו בטיסת  One way ticket

לממלכה הקסומה…
אני עוד קצת בשוק! בהלם! קצת המומה!
שחלפה עוד שנה
24 חודשים שלמים
כמות מטורפת של יום ועוד יום ועוד יום ועוד יום….
ושנה 3 לרילוקשיין בפתח.

יש רבים שמציינים שהשנה הראשונה הכי קשה,
יש לא מעט שהבטיחו שאחרי שנה וחצי הכל כבר נראה אחרת – ורוד הרבה יותר!
ואני שכ"כ אוהבת ורוד ואופטימיסטית מטבעי ועם הרילוקשיין, תכונה זו אף התחזקה,
מה רבה היתה הפתעתי שרכבת ההרים טרם הסתיימה לה…
שהעליות והירידות עדיין הם חלק מחיי,
או….
שבעצם הקו הזה שמפריד בין אתגרי רילוקשיין לאתגרי החיים,
פחות ברור, יותר ערפילי (בטח פה בלונדון האפרורית), כבר לא כזה חד משמעי ?
כלומר…כבר אי אפשר להאשים או לטפוח על שכם הרילוקשיין בכל גבעה או תהום…?

בפתחה של השנה ה – 3 ,שדרך אגב רבים מבטיחים לי כי היא ובעיקר היא
השנה שבאמת כבר ממש אבל ממש הכללללללל מסתדר
(ומי אני,אופטימיסטית חסרת תקנה שכמוני, שלא אצמד לאמונה הנפלאה הזו!:-))

אני בוחרת לדבוק במוטו שאומר  – החיים הם על הדבש ועל העוקץ!
ואם לא היה עוקץ, איך היינו מעריכים את הדבש, הלא כך?

על הדבש
בפתחה של השנה ה – 3 אני מוכנה למנות כמויות של דבש בחיינו – עם ובלי קשר לרילוקשיין- ההחלטה בידך 🙂
( את רגעי "העוקץ" אשים הפעם בצד, שכן הם היו ועוד יהיו אבל כבר אמרנו שאני אופטימיסטית חסרת תקנה, נכון?)

1. אנחנו באמת גרים פה וזו איננה חופשה מתארכת –
לא פעם, שלומי ואני עוד מסתכלים אחד על השנייה ושואלים את עצמנו – את קולט/ת שאנחנו באמת גרים בלונדון?
זה אולי נשמע מצחיק אבל זה אמיתי לגמרי!
לאחרונה מצאתי את עצמי אומרת  – כן ! באופן מאמין ובטוח.
כן אנו גרים וחיים כאן, במקום הקסום, הנוח, האפרורי, הקר, המאתגר, המצמיח, המאפשר שאלות, הנותן תשובות, המחבק, הרגוע, המכעיס, הקר (כבר אמרתיJ) הזה וכמה טובבבבב שכך !

יש משהו בהבנה הברורה הזו, שמאפשר להצמיח שורשים ולהרגיש יותר בבית!

אבל השינוי המשמעותי במיתונה של רכבת ההרים מהזווית הזו,
היה אצל המתבגרת מלכת אנגליה הפרטית שלנו,
שגם אצלה ממש בפתחה של שנה 3, נפל האסימון כי לצערה או לשמחתה,
תלוי איך בוחרים להסתכל על זה,
לא משנה כמה רע או טוב לה, פה אנחנו נשארים כדי להישאר …
(או לפחות עד ההזדמנות המעולה הבאה)
והשינוי שהיא, באומץ, נחישות ובגרות מדהימה, עשתה, הוא של 180 מעלות –
אמרנו מלכת אנגלייה, לא? 🙂
היא הרשתה לעצמה סוף סוף להתאבל על האובדן (ישראל וכל המשמע מכך)
ולהתחיל ליהנות באמת ממה שיש לכאן להציע לה ( לונדון וכל המשתמע מכך)
זה אולי נקרא לך נורא עצוב ..להתאבל וזה…אבל לעיתים חייבים להתאבל באמת כדי להצליח לראות ולקבל משהו חדש…
וזה לכשעצמו, מיתן את "רכבת ההרים" של רילוקשיין/החיים
ועם זאת הביא איתו את אתגרי גיל ההתבגרות "לפרצוף" – סביר להניח כאלו שהיינו חווים איתה בכל מקום בגלובוס –  וכמה שוב שכך 🙂

ספר שקראתי לאחרונה להורי מתבגרים ומתבגרות וגם להם בעצמם- ממליצה בחום!
שנה 3- ספר

2. הבית הוא…..?
איפה שהלב נמצא…
איפה שהמשפחה נמצאת…
איפה שמרגיש נעים…
קרוב לאמא…
קרוב לאבא…
קרוב ל…?

כל התשובות כנראה נכונות …
אבל כשאת משכירה בית….ולא בעלת הבית,
ה"בית" מקבל משמעות אחרת.

בתרבות הישראלית, יש מן הסכמה גורפת כי להיות בעל נכס, זה העתיד, זה הדבר הנכון, זו הצלחה!
או לפחות ככה אנחנו גדלנו…
ואם יש לך כמה נכסים, אז בכלל אנחנו על הגל…
ופתאום את זו ששוכרת…
את לא יכולה לקדוח איפה שאת רוצה אלא צריכה אישור
את לא יכולה לשבור איזה קיר שתקוע לך ולעשות את הכל Open space כי זה לא הבית שלך!
את משלמת והרבה מאוד! כל חודש כדי להישאר קרוב לבתי הספר שעבדת מאוד קשה כדי שהילדים יסתגלו ויהיו להם חברים שם….

וגם אם הלב, המשפחה, הקרבה לכמעט כל מה שחשוב לך שם…(במקרה של לונדון – הטיובJ)
זה עדיין לא הבית שלך!

העניין הכה בי חזק כשלפני חודשיים, לאור חידוש/אי חידוש החוזה הקרב ובא,
התחלתי לחפש לנו "בית" או יותר מבנה שנוכל להגדירו הבית החדש.
זה היה מתיש, מאכזב, המילה "פוטנציאל" מקבלת משמעות אחרת כשאת שוכרת ולא בעלת הבית, כי רמת ההשפעה שלך על איך שהבית נראה יחסית מועטה…
וכמה פתאום הבית המושכר הנוכחי שלנו, הרגיש הכי כמו בית!

לשמחתי, בניהול משא ומתןאסרטיבי,
הצלחנו לחתום על שנת שכירות נוספת "בבית" הנוכחי
והחלק הכי כיף, המתנה על תקופת החיפושים המתישה, היה הקינון, בלי להיות בהריון :-),
ואוסף הפריטים והאזורים שקיבלו טאץ' חדש.

שנה 3- בית

3. העולם הוא קטן וזמין הרבה יותר –

להרגיש הכי בנוח עם שפה בינלאומית + לגור במדינה שיש בה מספר שדות תעופה,
המוני חברות תעופה ומעבר לקסם שבה, היא קרובה להפליא לכ"כ הרבה מקומות נחשקים על הגלובוס…
ובכן….אין לי הרבה מה לרשום חוץ מתודההההההה לאיש האהוב שלצידי על מתנת הרילוקשיין שהזדמנה לנו בזכותו והשאר אתן לתמונות לדבר בעד עצמן 🙂
שנה 3 - תמונות מהעולם

4. כולנו multi – Language ואיפה העברית?
גלי – בת 7 אוטוטו:
mummy, Or is the best in English, I am the second, Tal is the third, Daddy is the forth and you…well you are not that good – you need to continue to practice…

אני – בת 44 אוטוטו: גלגול – אני מספר 1 בעברית, אבא שני, טל שלישית, אור רביעי ואת עוד צריכה לתרגל…
בום :-)!

צחוק, צחוק…אנגלית כמעט כשפת אם, זו מתנה לחיים.
וכן כולנו שדרגנו את עצמנו בעוד שפה מי יותר ומי פחות (נשבעת שהאנגלית שלי מעולם לא היתה כה טובה!) וכפי שהבנו תלוי את מי שואלים 🙂
אבל איפה העברית?
איך מתמודדים עם זה שפתאום הבן שלך, שהוגדר כ – Head boy מכל השכבה שלו,
כותב בטעויות שמביישות ילד שמתחיל כיתה ב' בישראל…
הקטנה שלך כבר מדברת רק אנגלית והגדולה….אפילו שהיתה הכי נגד להכניס אנגלית הביתה, בורח לה פה ושם…

לא פשוט…
כרגע אנחנו בעיקר זורמים, מבינים שמתישהו זה יבוא לנו "בהפוכה",
ומזל ענק, שיש את הסבתות שכבר מודאגות מהנושא עוד מלפני שעברנו,
ומעבות את הספרייה שלנו בספרים בעברית ובשיחות עברית קולחות בכל ביקור/שיחת טלפון:-)

5. ואני ? איפה אני בכל זה?
בואו נדבר רגע על משמעות?
הרי לרוב הבן זוג הוא זה שממשיך לעבוד, נכון, משנה משרד, אולי תפקיד אבל השינוי, בתחום הזה, פחות דרמטי…
"עיקר הבית", שלרוב לפני כן עשתה קריירה משל עצמה, חוץ מלהיות אמא, מוצאת את עצמה
( עצמי) מחפשת ושואלת – מה המשמעות שלי? האם היא רק באה לידי ביטוי כ:
מבשלת
מטגנת
נהגת
מארגנת
ולשמחתי גם אוזן קשבת וכתף תומכת?

אז יש את אלו שמצאו משמעות,
– בעבודה/עסק שהיה להן בארץ אך במתכונת קצת שונה
– בלהמציא את עצמן מחדש לגמרי ולפצוח בקריירה חדשה
– בעבודה שאולי הן פחות מתות עליה או פחות תואמת לכישורים שלהן
– או כאלו שבחרו להעביר את היום ולהרגיש משמעותיות בלגייס כמה שיותר חברות ולטרוף את כל מה שיש ללונדון להציע
הכל אפשרי – הכל לגיטימי- הכל סבבה!

ואני?
בפתחה של השנה ה- 3 מרגישה חזקה.

כן, אני מתנדבת כמאמנת אישית בעמותה לנשים שחוות התעללות במשפחה,
כן, אני גם מארגנת ימי הולדת לילדים מעוטי יכולת/על הספקטרום ביחד עם שותפה אהובה, בבית הספר של ביתי
כן, אני גם מנחת סיורים, בחברת לונדון אישי, באחת השכונות הכי הכי בלונדון – נוטינג היל
כן, מתחילה החודש להעביר סדנאות בנושאים הקרובים לליבי:אימון, פסיכולוגיה חיובית וניהול
כן, גם לומדת ונהנית מהלמידה בכל שנייה!
שנה 3- נוטינהג הילשנה 3- נוטינג

אבל
אני יודעת להגיד היום, בפתחה של שנה 3, כי המשמעות שמצאתי היא המשמעות שלי בעיני עצמי! לקבל את האי הידיעה הברורה,
היכולת להסתכל ללבן של עצמי בעיניים ולהבין קצת יותר מה הכי עושה לי טוב,
בלי חשש
בלי "מה יגידו?"
בלי הגדרה עצמית רק מאיך שאחרים מגדירים אותי
ומכאן שאני מרגישה חזקה ומזומנה לשינויים הבאים, למתחים, האתגרים, הצמיחה ולרכבת ההרים שכנראה תהייה מנת חלקנו, במינון כזה או אחר, גם השנה!

6. ובין כל אלו, היו גם:
המון תערוכות, מוזיאונים וסיורים
חלומות שהתגשמו בכל מיני אפיקי חיים לכל אחד ואחת מאיתנו
ביקורים של משפחה וחברים קרובים
קילוגרמים שירדו ועלו קצת  🙁
ותסרוקות מכל הגוונים והסוגים 🙂
פוסט 3 - אני ותסרוקות

לסיכום,
שנה 3 בפתח…
וכנראה שתמיד יהיה קצת מתח
לקראת הבאות ( בטח שאנו בפתחו של החורף הקרב ובא….ואני בכלל דגיגה אוהבת חום!)
אבל את המתח נפרש כהתרגשות!
התרגשות להמשך צמיחה, משפחתיות שעוטפת, התבגרות ולמידה גם מאותם סדקי חיים והמשך חוויות שהן מתנה!

שנה 3 – !you are more than welcome – I am ready for you

תודה שקראת אותי
מקווה שזה נתן לך ערך/חומר למחשבה – שתפו אותי – זה תמיד עושה טוב על הנשמה.
שיהיה לכולנו שנה נהדרת ופליזזזזז חורף קל….

ממני,
שחף
פורצת גבולות ברכבת ההרים של החיים/רילוקשיין

10 Responses to “שנה 3 בפתח…ומה רמת המתח?”

  1. אתי גילעד says : להגיב

    וואו, אלופה שאת, וכרגיל כ"כ תענוג לקרוא.
    המון הצלחה ואושר. אוהבת

  2. מלי says : להגיב

    שחף יקרה, כייף לקרוא אותך ולחוות יחד איתך את החיים בלונדון המדהימה ובהחלט נראה לי שהשינוי עושה לך ולמשפחתך רק טוב ! מאחלת לך להמשיך לצמוח ולהתפתח ולהנות מכל רגע שהוא בהחלט מתנה … נשיקות, מלי.

    • admin says : להגיב

      תודה ענקית מלוש🙏😘 מאמצת חזק חזק את האיחולים ואמן שכל יהיה ,בהחלט נעבוד על זה❤️🙏

  3. מירי עידן says : להגיב

    סיכום נפלא לשנתיים מרתקות ומאתגרות.
    וכן, הרבה ממה שעובר עלייך עובר על כולנו במינונים שונים בכל מקום.
    שתהיה שנה שלישית נפלאה ומהנה.
    מתגעגעת ואוהבת וחיבוק

  4. אורית says : להגיב

    מהממת איזה כיף שאת מספר אחד בעברית .כך נהנה מכתיבתך .
    נראה שהכל זורם וגם את .מתגעגעת המון לשיחות .תמצאי לי קצת זמן ….אוהבת המונים ..

    • admin says : להגיב

      😉 מספר אחת גם במטבח תקשיבי מה נהייה ממני פה😝

      מתגעגעת גם ולגבי הכל זורם … ברילוקשיין ,כך אני מבינה, תמיד יש חזיתות תקועות אבל ההתמודדות איתן מחזקת ומצמיחה וזו וואחד תובנה לחיים.

      תתקשרי אהובה תמיד יש לי זמן😘💋 חג שמח ונשיקות לכולכם

  5. אירית אורי says : להגיב

    אני יכולה לדבר מנקודת המבט של הסבתא 😀: מצד אחד יש את הקנאה של הסקרנות והיכולת ללכת אחריה. ומצד שני את הדאגה והריק שמופיע כשהילדים רחוקים
    גאוגרפית ממך.
    מאחלת לכם הנאה ולמידה והמון תובנות, מהשנה השלישית.

    • admin says : להגיב

      הכי מבינה אותך למרות שאני עוד לא סבתא🙃 אבל רואה מה עוברות הסבתות של ילדי וז אכן נדנדה של רגשות . תודה על תגובתך איריתוש ועל המילים החמות ושיהיה לכולנו חג שמח ומואר😘🙏

כתיבת תגובה

TOP